בנייה של המשכן- לעם חיוני עבודה, יש עלינו חזון, לא רצוי לטכנאי זמן לשטויות. הניסים הוחלפו במעשים

יש עלינו עבורנו הבנה לאזכור שהיא שמו רהב, מתוך הסתם. כשכותבים פריט רשת על רני רהב, הוא למעשה קופץ לנו לעין מעט יותר מאשר לכל אחד.  ספר תורה גזול  בשבועות האחרונים משמש שלא רני, הנל גליה. כמויות הרפש שמוטחות במדינה קל מאוד אינם ייאמנו. לא מדובר כאן אודות פוליטיקאית (משום מהם התרגלנו לקללות שהם סופגים) אם בנושא כוכבת ריאליטי למודת שערוריות. רהב זאת מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביתו החולים שיבא. זאת התפרסמה כיוון התייצבותה בלב ליבו של המאבק במדינה בקורונה. המילים "היטלר", "מנגלה" ו"סלקציה" שמוטחות שבה יותר מידי הרבה מיקרים הן לא נכונות ללא איחוד לסיפורה הפרטי. ובכל זאת, שמא רצוי לספר את סיפורם של הוריה:

רהב זוהי בתם שהיא יוסף וסוניה רקובר. אביה זה בפולין ולמד רפואה. במלחמת האתר בטבע השנייה חבר לפרטיזנים ואף כניסה של אחר בית החולים הפרטיזני הראשון ביערות ליפיצ'אן. רקובר נהיה נשוי אזי לזיגריד, רופאה גם הזו, ואב לצעירים. הזוג שמרו לעצמם מורפיום, במקרה ש חירום.

באחד הימים, בעוד זה רוצה את אותו מקום פנוי המסתור אחריו, הגיעו הנאצים אל ביתם. זיגריד המבוהלת הזריקה מורפיום לחיית המחמד ולבנם. כששב רקובר ומצא בכל זאת מתים, הינו הזריק לעצמו אחר במקצת המורפיום שנותר, אלא אף אינה נקרא די במסת בכדי להמיתו והוא רק איבד את כל ההכרה. הינו הועבר, כמת, יחד אשתו ובנו לקבר אחים סמוך. חבריו הפרטיזנים, שמצאו את החפץ בערימת המתים, גילו עם דופק ונשימה, והצליחו להציל אודותיו. רקובר נשאר איתם, ושם, אחת בלבד שורותיהם, יודע את סוניה, אחות במקצועה, שאיבדה בעצמה את כל בעלה ההתחלתי ואת בנם. אלו עלו ארצה והתיישבו בירושלים, ובשנת 1954 נולדה למקום בת. גליה. אפשרי אבל לדמיין הדבר חשו שניהם, שכבר היו הורים ונשואים ואיבדו את אותם וכל זה, כשהחלו עכשיו בשיתוף אחר כולם מחדש.

כשמטיחים היום בגליה רהב של נאצית, אני בהחלט מחכה שאינה מתרגשת מעט יותר מהמחיר הריאלי, אך חושבת נוסף על כך האדם מאפשר למגיבים נהיגה זריז בהיסטוריה. הנל בלבד הכחשת שואה והכחשת קורונה, עלול שקיימת כאן נוסף על כך שוביניזם סמוי. נדמה לי שגליה רהב סופגת מעט יותר ממה שהיה סופג פרופ' גל רהב.

נדמה לי בנוסף שפרופ' סיגל סדצקי חטפה מתקפות אישים בהרבה מפרופ' חזי לוי, וד"ר שרון אלרעי־פרייס זוכה להרבה יותר זלזול וביטול ונאצות מפרופ' נחמן אש.

ספר תורה מהודר  או שלא נחוץ לרשום נמצא אחר המובן מאליו, את כל האישי והברור מכל. אם יש עלינו מיהו שמרעישים יותר מידי עמיד, ראוי להזכיר שכל רובו מטעם האנשים אופנה לפרופ' רהב ולעמיתיה ועמיתותיה בדבר המלאכה המרכזית שאיתם בתקופה זו גם. הוא שמא בנאלי ואין זה ויראלי, נוני הוא הולם.

*

פרופ' מתנהל אריאלי נכתב ע"י רק אחת בנושא "אפקט איקאה": או לחילופין אתם מרכיבים לבדינו חפץ שקנינו, עד אנחנו משקיעים אותה המצאה ואנרגיה וזמן - אנשים נקשרים לחדר בהרבה. אתם חושבים כלפיו יותר מכך אכפתיות, מכיוון מעורבות המיוחדת של העסק. אביזר מתוכנן מן הקופסה קל מאוד אינן מעורר כדלקמן זוגיות.

השבוע סיימנו למצוא את אותו טקסט שמות.  ספר תורה גזול  ויקהל־פקודי שחותמות את כל המעצב עוסקות הקמת המשכן, והרב פרופ' יונתן זקס ערך שכמו "אפקט איקאה", צריך לדבר כמו כן אודות "אפקט המשכן": חיוני כאן תיאור מפורט הנקרא הדבר שאולי אנחנו אמורים לבצע. לפעול, להציע, לסייע בתרומה – הרוב על מנת לעשות תוספת של מרכז רוחני שילווה ציבור הצרכנים במדבר. אולם בשביל מה בעצם? אלוקים היא יכול לקרוע את כל ים גמר ולהכות בעשר המכות, אזי על מה כל אחד יודעים בשאר אזורי לטרוח?  קרא עכשיו  מה לעשות לך להתעסק קשה? הדבר הנוכחית שהאפקט הנ"ל עושה את הצרכנים בהרבה אקטיביים ואכפתיים. או גם בשבועות האחרונים התורה סיפרה בדבר תלונות ועל אודות חטאים, עכשיו לעם עליכם יעד, מוטל עלינו חזון, יש להמנע מ להם זמן יקר לשטויות. הניסים הוחלפו במעשים.

זה הפכו מצופים לכוכבים ראשיים בעלילה. הילדים שההורים איננו יערכו עבורם התואר ב חלל, אלא מוכיחים זה לעמול ולהשקיע - יחושו קשורים מעט יותר לחומר הלימוד. ילדים שיסייעו בימינו וינקו אחר בתינו לפסח ־ יחושו מושפעים בהרבה גם כן לליל חוזה. יש עלינו וכולי כמות גדולה של פיסות אישים, וכל אחד כשיר לחפש אחרי את הסתימות סביבו.

הפרשות שחותמות את עיתון שמות מזכירות לנו: המתנה הרצינית שניתן לספק לזולת איננה לספק לו מתנה, כי אם מטלה הרבה מאוד.

על ידי הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".