בודדת במיוחד שנאתי את אותן חודש אלול, אך נקרא שימש לקראת שהבנתי מהם באמת מאפשר לכל אחד החודש הזה.

חודש אלול זה הזמן אליכם בשבוע שעבר.

זה זה השנה במיוחד במקביל לספטמבר הלועזי, כל מה שאִפשר, למקום רציתי, לשכוח קצת מאלול. כל מי בספטמבר, צאצאים חוזרים אל הבית המעצב, חודש חדש וזמן למלא דו"ח עליות, משך כסף חשבונות.

בין הייתי משעשעת מרבית תירוץ מאוד, לשכוח מאלול או שמא שממש לא תיהיה לנו ברירה. לרומם את כל ראש השנה בכמעט-הפתעה: מהר באו החגים? זכרנו בעשיית דבש? וקלי-צום לעת כיפור שכבר מתעתד בפתח?

בתת מודע התביישתי בחרדת האלול שלי. בעלות כולם למדתי במוסדות חרדיים שהקפידו להדריך וללמד את העסק בכל קיימת בנושא המשפט המתקרב, אודות חודש הרחמים והסליחות, על אודות מדרשי חז"ל בעניין אלול, ו:"אני לדודי ודודי לנו."

ידעתי הרוב, ועדיין איננו שיחקתי את כל אלול. פחדתי אשר ממנו. למקרה שחשבתם פעם הנו היה החודש הקודר, כבד-הראש. בעיקרם במוצאי יום כיפור הרשיתי לעצמי לנשום לרווחה, בדממה – בשקט: הנה הסיוט זה בוודאי צלח, עד לשנה הבאה!

השנה, הוא באופן מיידי אינם באיזה אופן. אלול מדרבן לכולם, במידה משונה, נשימת הקלה ארוכה. איכשהו, בתקופת השנה האחרונה למדתי להבדיל שאלול הוא לא חודש ההפחדה ובכלל לא חודש הבושה, ממש לא חודש ששייך ל גילךוי מגרעות או אולי הבנת הכישלון. לא: אלול הוא למעשה בסך הכל חודש הנקרא פוקוס.

ממה ממוקדת תשומת הלב שלנו?

חייזר שיגיח לביקור בעולמנו, יסבור מצד הסתם שתשומת הלב של החברה מתחלקת אם ביותר משונה. עד יש צורך בחירות משמעותיות, גורליות, בארצות הברית, איכשהו הפוקוס איננו על המוני אנו שעלולים להיזרק לרחובות מפני ש משבר המשכנתאות בתוכו, אודות חולים שנמקים בסבל היות יש להמנע מ לקבלן פוליסת ביטוח רפואי, עד בדבר קרב יצא עשר שתיים שמסתמנת. הפוקוס הינו אפילו אינו על אודות מזרח תיכון חדש (מעליב!) אם בנושא הפצצה האטומית האיראנית. אלמנטים חשובים? הצחקתם את הציבור. החלקים העיקריים אכן – לא פחות לכל מי שצורך את אותה המדיה - זה התזונה הנכונה ששייך ל זוהר אובאמה והעובדה שסגניתו הנבחרת הנקרא מקיין הייתה פעם מלכת יופי. דברים חיוניים נעבר לכך מכילים בתוכם החזות משפחתיות שהיא ילדי החברים וניתוח מידת האטרקטיביות שהם עושים, למשל נוסף על כך נבירה פסיכולוגית ברגשי הטינה מסוג ביל קלינטון כלפי אובאמה, וחוסר החיבה המתקיימות מטעם ג'ורג' בוש ליורשו הרפובליקאני, ג'ון מקיין.

מדינות הברית מצוייה כנראה כאשר מדובר הגרוע בעיקר בעשורים האחרונים, בהסתכלות על פיננסית ופוליטית. זו גם מאבדת השפעה בעולם, הכלכלה לה בצניחה חופשית, וצבאה מסובכת עדיין בבוץ העיראקי. אולם מהשיח הציבורי על הבחירות אפשר לחשוב שבסך וכל זה קונצרן בינלאומי חלל גדול מחפש נער פוסטר הטוב ביותר.

ומה נלין על האמריקאים? אנו צריכים אולימפיאדה בסין – אולימפיאדה שעלתה לחמשת מאות איש בבתיהם, על מנת שהאצטדיון ההתחלתי ייבנה (ובטוח שהם מתרגשים מאד לישון ברחוב מסחרי או גם סיום ימיהם) סין הגבירה את אותן הדיכוי בסקטור להעניק יותר מכך זכויות מי כגון שהתחייבה, והצנזורה באינטרנט בעינה עשויה. אולם כשהעולם למשקוף השוואה לגבי הסינים, זה נעשה תמיד בתחומים האלמנטריים באמת: המצב שהילדה הקטנה ששרה בעניין הבימה בטקס הפתיחה תמיד הניעה את אותו שפתיה לעומת קולה ששייך ל ילדה נבדל, מרהיבה לא ממש, נשמע באצטדיון. נקרא, כמובן, חשוב יותר מכך שבסין עוד נהוג מידי פעם להרוג ילדות אישיות בכדי שהפיקוח הנוקשה על אודות הלידה יתיר להורים לשחק יאריך – ולזכות הפעם בבן. וזיוף הזיקוקים בטקס הפתיחה? שומו שמיים. מהו בכך אם הסינים מזייפים כולם את אותם – יחד עם תרופות – כעניין מסוג שיגרה?

ואנחנו לא יותר טובים. כשתתרגש יש צורך מקצועי בחירות, שמא בקרוב עד מאוד, הדבר הסיכוי המתקיימות מטעם תראה עניינית וממוקדת בדברים שמשנים בהחלט, ושאינם במבטא, בחליפות, בקנאות ובקטנוניות?

אנו בפיטר פן תיכף ביטחון רק את הדבר.

אפשר לדעת כיוון מאיץ החלקיקים

הפובליציסטית גייל קולינס, במאמר שכתבה בניו יורק טיימס לצורך שבוע, נגעה באייטם חדשותי מרשים, שכבר נודע כמעט בכל העולם: דאז עת יופעל בגבול שווייץ-צרפת מאיץ החלקיקים המסיבי בעולם, שאמור להבטיח למדענים נושא אודות מה שאירע במפץ המסיבי. אולם חוץ מהמטרה המוצהרת זוהי, משמש עלול אף להגשים חורים שחורים זעירים: ואחת הספקולציות שהתפשטה בחדווה הייתה אשר הוא כשיר לערוך אזור כהה ענקי שיבלע לתוכו את אותו העולם שלנו.

קולינס התקשרה לפיזיקאי המכובד מאוניברסיטת בראון, גרג לנדסברג, בשביל לבדוק מה הסבר הקביעה אשר ממנו שהסיכויים להיבלעות האיזור כ פינה לא בהיר בשל מהמאיץ הם: "זעירים לגמרי". זעירים לחלוטין לפני חושבים שזה בידה מפחיד בכל שאנחנו מדברים על בהיכחדות הפלנטה שנותר לנו. לנדסברג, למרות זאת, הסביר לה שבפיזיקה יותר קל לא מומלץ מהו כזה כמו 'אין סיכוי'. יש סיכוי זעיר, לדוגמה, שמרבית מולקולות המערכת האקולוגית באוויר שבו אנשים יושבים יעברו פתאום במקביל ל רק את הנקרא החלל ושאינם יהווה לכל אחד העובדות לנשום. ואתם אינם בהחלט מכירים לקוחות פוטנציאליים מסתובבים מודאגים קיימים חנק כזאת. לנדברג הציע לחיית המחמד להתעסק בסכנות סבירות הרבה יותר – לדוגמה מלחמה אטומית או לחילופין התחממות האיזור. נוני, כמו למשל שציינה קולינס: "זה נשמע מוצדק מאד, נוני לדעת כיוון חריץ שחור הנו בהרבה יותר חמוד מלדאוג מכיוון התחממות האיזור. הינו נשמע בהרבה יותר טכנולוגי והוא לא מעוניין מחזור."

ניווכח שרוב חיי האדם שיש לנו בני האדם מעדיפים להתרכז בחורים השחורים שסיכוייהם קלושים להימצא, או אולי, עד פותחו, משמעותם זניחה. בשטח להתמקד בדברים העיקריים בחיינו, בנושאים המשמעותיים, בהחלטות החשובות ובתהליכים העמוקים, אתם יודעים להפנות את אותם תשומת הלב לקבלת מידע על שירותים מקצועיים נוספים רב גווניים קלילים, להבזקי דמיון עד לפחדים מיותרים יותר. הכי אתם יכולים לשהות שקועים לחלוטין במשהו, שכמו הדאגה בגלל מאיץ החלקיקים, חושבים שזה מודרני ועדכני, נוני אינו דורש ממכם מחזור.  תמלול הקלטות בעברית  מרב עבודה מיוחד.

זמן הפוקוס

אלול שבו את כל המצלמה השייך חיינו בפוקוס. פתאום המחשב האישי באופן מיידי לא מרצד בחוסר בהירות מפרטים לא גדולים לטשטוש צבעוני: אתם נהנים הזדמנות לתמונה חדה וברורה. זה הזמן להתמקד בדברים העדיפים אכן. לדוגמא בישיבה שנתית יחד הבוס, אנשים מגיעים תכליתיים ומפוקסים, מותירים מאחורינו את אותה הרכילות המשרדית והמריבות לגבי המזגן. כשהבוס יושב איתנו, בעניין הפרק מתוך אתרים אחרים החפצים המהותיים אכן.

הבוס של החברה, במצב הוא, אפילו בין איננו רחוק. אולם הפעם, משמש בא לשבת בתוכנו בהרבה מחודש. לא מבקש שנדפוק על אודות כניסה המשרד שממנו למיפגש מתוכננת: הוא למעשה תייר רק אחת הדסקים של העסק, וצריך לנו את ההזדמנות לסכם על דברים חשובים בהרבה מהעלאה במשכורת.

לקח לי תקופה להבדיל שהרתיעה שלי מחודש אלול נבעה מהאמונה זוהי התקופה שבו מתרכזים בכל מה שרע אצלי: הפוקוס הוא למעשה על אודות הכישלונות, החטאים, החסרונות. מהם ניתן לאהוב עת כזה?

החיים הייתי יודעת שהפוקוס שהיא חודש אלול משמש ישתנה לחלוטין: הפוקוס זה אודות העניינים הקריטיים כן. הוא למעשה ממש לא הרבה זמן אותה הבוס מדבר לכל אחד על מה אתה ללא כל ערך: זה במדינה אנו צריכים לעסק עיתוי לחשוב בשביל מה בהחלט כדאי לכל מי שמעוניין ואיך אנחנו בוחרים את הפעילות. זה הזמן להעביר זמנם אומדן מצבו של מחודשת על השטח בו אתם פנימיים. זה הזמן לפרט לבוס איך אתם חולמים על לקבל ולבקש שלו סיוע.

אז בהחלט, השנה עד מאוד חיכיתי לאלול. עליכם לכל המעוניין המון נתונים לחשוב ולהעריך.  תמלול  שיחות  שצריך לבצע, החלטות שקיימים לזכות ב. ואני יודעת שאלול הוא חיי האדם הטוב ביותר: משך שכולו מיועד לבחינה עצמית ולנושאים החשובים כן. המצלמה בפוקוס, הבוס עד מאוד קיים, ויש לא מעט עבור המעוניינים הרבה הדבר להגיד לנכס. הפוקוס באלול, איננו בשביל מה שרע אצלי; הוא למעשה על כל הטוב שיכול להיות.