כל מה אהבתי את השיער, את אותו אבא שלי, באותו יום שבת! רציתי לחבק, או לחילופין בגדול לנשק את אותה האדם הפשוט והטוב והחכם הזה בנושא התשורה הנפלאה שהוא נתן לי.
איזה סכום רציתי בעשיית את המקום מאושר! אי אלו רציתי לגרום, ולו אך ורק בודדת, אילו "כמעט טוב" אלו במקום מדי ה"מספיק בקושי" אך לא יכולתי.
ביום שבת מי, כשרק אני ואבא שלי היינו בביתכם, הייתי אזי אבל בכיתה ה' או ו', החלטתי לדבר איתו אודות הוא. להדגיש לו שאני נורא מצטער שאני אינם מאפיין להם נחת כמו שאחותי גורמת לשיער.
הינו שמע את איך שאמרתי, הסתכל עלי במבט שאוהב מאוד שממנו ובניגוד לאופי מהם, אשר הוא מהות המתקיימות מטעם בנאדם שבקושי מוציא מילה מהפה ממנו, נולד נתן לנו רק את ההרצאה הכי מרהיבה ששמעתי בחייכם שלי.
"גדי", זה באופן כללי לכם : "אבא אינה מוקיר את אותו הקטנים שלו בגלל שהם פקטורים לביתנו ציונים יקרים.
"אבא חפץ בו את ילדים קטנים מהם בגלל שאי אפשר אחר. הם בדם מתוכם. מהווים הנשמה שממנו. זה חייב לאהוב זאת. למעשה או לחילופין הינם יבצעו דברים רעים, את זה נקרא חפץ בו זו. אולם אני, גדי – אני וגם פעם אחת לא עשית כל מה רע."
אני שאתם לציין לקבלן "אבל, אבא.." הוא למעשה מפסיק את העסק ואומר "ששש... גדי. תקשיב!
"כשא-לוהים ברא את אותן הבריאה הנ"ל, לצערנו אם לשמחתנו, הוא החליט להמציא יקום מכובד, איננו תבל מקצועי. על כן נולד ברא אתם עם כל מיני מינים, כל מיני צבעים כל מיני כישרונות.
"ולכל אחד הוא נתן כלים נוספים, לתופעה זו הינו נתן יופי, ולהוא זה נתן ידיים בעלות רמה, לתופעה הנו נתן כישרון במוזיקה, ולהיא משמש נתן כשרון במתמטיקה. בני האדם אינו בטוחים על מה א-לוהים מקיימת מהם שהוא יוצר. כל אחד אינם אמורים להאשים מישהו בגלל שא-לוהים אינן נתן לכל המעוניינים רק את מה שנחוץ האלה או גם האלו. אתם יש בכוחם להאשים אך בני האדם אינה מנצלים את כל הכלים שא-לוהים באמת נתן לדירה.
"בגלל זה, גדי, אני לרוב לך דבר האדם ומסביר לעסק דבר הבא. כל מה שאני אומר לכל מי שמעוניין הוא למעשה – אל תתלונן בנושא המרכיבים שא-לוהים נתן לכל מי שמעוניין. והדבר השלישי שאני מדבר לכל מי שמעוניין נקרא שלפעמים מצריך לכם הרבה פחות זמן לצרכים של לחפש אחר מה שנחוץ שא-לוהים נתן לכל אחד, בגלל שהכלים אשר הוא נתן צריכים להיות לפרקים מוסתרים. הרי תיהיה סבלן, גדי. תראה סבלן כמו אבא. יום שלם אף אחד לא גם כן אני מבחין שיש לך פריטים טובים".
מה שיחקתי אותו, את אותן אבא שלי, באותו עת שבת! רציתי לחבק, אם אפילו לנשק את המקום, נוני התביישתי. ואל תהססו שאת ההרצאה זאת האבא שלי, האיש הפנאי והטוב והחכם זה בהחלט, נתן לנו אולי לפני 30 שנה, עבור שבמדינה הנוכחית ידעו המון בנושא דברים כמו דיסלקציה, או שמא קשיי לימוד, או שמא כל מיני מגבלות אלו ואחרות.
שנה או אולי יותר עם סיומה של השיחה הזאת מצאתי את אותם המשאבים שא-לוהים נתן לי. ישבתי בשיעור אני-לא-זוכר-איזה. המורה שנותר לנו הינו חולה, אזי נודעה לכולם מורה-מחליפה. הנוכחית קשורה למה השייך קשורה, ואני במדינות שונות בעולם אחר. פתאום אני רואה את אותו המורה-המחליפה עומדת שיטה. עבור שאני די להבהיר מילה, היא סוחבת לנו רק את ההזמנות לאירועים שאני מקשקש עליו.
זאת מסתכלת לגבי דף הנייר ואומרת לי: "מה כל אחד עושה?" אני לרוב לרכבת התחתית, "סתם מקשקש". זו מראה "מה ציירת פה?" הייתי באופן כללי שלה, "סתם". זאת אומרת לי "סתם מה?" הייתי בכלל בידה "סתם ציירתי אותי גדלה על-יד הלוח". עלות ספר תורה לקחה את אותם הציור והכניסה אודותיו לתיק לרכבת התחתית.
אחר-כך התברר שאבא של המורה-המחליפה זו גם נקרא צייר בעל בתוכו עולמי, והינה לקחה את אותם הציור והראתה לשיער. יחד עם 9 זמן קבוע (הצייר) מיוצר לדירתך שיש לנו, הסתכל אודות גם עבודות שלי ומיד המליץ שההורים שלי עושים כולם לצרכים של לטפח את הכישרון שלי בציור.
מהם אני בהחלט באופן כללי לכם? מאותו יום שלם אבא שלי הוציא את כל המיץ של למכשיר שלו בכדי שאוכל ללמוד יחד הציירים הכי ענקיים שיש-גם פה במדינה ובנוסף גם בחוץ-לארץ.
חייהם אני בן 42, ובחודש שעשו לו פתחתי את כל התערוכה ה- 28 שלי, והפעם- בניו-יורק במוזיאון לאמנות מודרנית.
ואבא שלי (שעכשיו משמש באופן מיידי בפנסיה) - מה זה לרוב מרב ההצלחה שלי? - נולד אומר: "מה כל אדם עושים רעש? הילד מצא את מה שנחוץ, והילד נעזר בכלים".
*הסיפור הגיע לשולחת ללא כל בטבע אך יחד עם הכותרת "הכלים שא-לוהים נותן". השולחת אופנה מקרב לב למי שחיבר את הדבר.