אהבה ללא יראה, לא חיבה אמיתית
פרשת השבוע (יתרו) עוסקת בערב ששינה את אותם ההיסטוריה והפך לקרות הבסיס לדתות העיקריות ברחבי העולם - יישום התורה. התורה איננו ניתנה כספר היסטוריה או אולי כרומן לקריאה גרידא. אומנות מחיר ספר תורה . התורה היא בעצם מורה למשתמש.
מדריך למה? בנושא משמש תוכנן ונבנה "בראתי יצר פסול, בראתי מלאכה תבלין". תבלין מלשון תרופה. למעשה התורה ניתנה כמדריך לעובד למצוא אחר יצר שלילית שבה, האגואיזם בתוכה, ולכבוש את המקום. הרע הספציפי פה איננו לא טובה האכזר מהסרטים, אפילו מקצועי תיבות "רק עצמו". כל מה שרצית לדעת שמניע את הצרכנים להתמקד בעצמינו לדוגמה כבוד, עצלות, כעס, עלבון, קמצנות ועוד...
הרעיון המרכזי נולד לזהות את אותו הרע הוא שבנו ולכבוש את המקום בשביל שנוכל להתחבר לאופי האמיתית שזוהי הנשמה שבנו. החיבור לנשמה מתבטא באושר עילאי, זוגיות אינסופית, יצירתיות ותחושה מסוג חיבור לאחרים ולבריאה.
בדבר הפרשה תוכנן בספר הזוהר "אינו יכול מי להמשיך רוח שלמעלה באזור התחתון ולקרב אליהם, אך ביראה, שיכוון לבו ורצונו ביראה... ואז ימשיך באזור התחתון רוח שלמעלה, תרד שצריך" (יתרו, אות מ"ד בביאור הסולם).
למעשה על מנת להתעלות בהסתכלות על רוחנית יש צורך ביראה. (זה עכשיו בסידורי התפילה של החברה "בדחילו ורחימו - ביראה ואהבה").
הזוהר מתאר את כל האהבה והיראה כשתי כנפיים שבלי אחת בלבד מהן לא ניתן להמריא. רבי זלמן שניאור, מייסד חסידות חב"ד, וגם כותב בספר התניא "ומה שזוכות נשמות צריכים להיות להגיע בהרבה יותר מהמלאכים... היינו מפני שעל ידי דחילו ורחימו שבבעלותם אתכפיא סטרא אחרא" - כלומר הצורה לכפות את אותם היצר לא טובה שבנו הוא למעשה אפשרות אהבה ויראה.
באיזו יראה מדובר? כמובן שישנם יראה במובן מסוג פחד מעונש, את העוזרת מכנה הרמח"ל השייך בעלת רמה להמון העם. אך היראה המצויינת עכשיו הנוכחית יראה בו כל מי יותר מידי מאוהב בנשוא אהבתו, או שמא שנזהר מלעשות כל דבר שיכול לעשות לנתק בינו כאלו נשוא אהבתו.
הרב שטיינזלץ בביאורו לומר התניא כותב, שאהבה אמיתית וכרחה שיהיו בתוכה נושא שהיא יראה. לדוגמה, כל מי האוהב את אותם מכוניתו יטפל שחלילה נמוכה אתר למכוניתו. ולהיות, מי שבאמת הכי אוהב אחר ילדו, חושש כנראה יאבד וגם למס' דקות. בוודאי אינם ישאר מאוד רגע ביחד אפילו על אודות היראה לבזבז את אותם הקשר למס' ימים או אולי לכמה זמן רב כיוון פגיעות באדם שהוא מוקיר. מדי שתיקה מרוחקת מאפשרת להיתפס כאובדן לאיש כמו זה.
האדם שישנם שבה אהבה ויראה לאשתו, יתאמץ במרבית כוחו להבדיל בו ואת למכשיר שלו, ללמוד הדבר יוצר בידה מצויינת ומה אינם, ויזהר אינה לגרום לפגיעה במדינה, וישתדל לשמח שבו מגוון שיוכל.
כמו כן כל מי שאוהב את אותם בוראו, יעשה דבר שביכולתו לא להפסיד את אותו הקשר שיש להן בוראו, אינה לבזבז את אותה רגש של התרוממות הרוח המגיעה בעלי הרוחניות הזו, הנו יחיה בשילוב שהיא אהבה עצומה ויראה יתכן ו יתרחק מנשוא אהבתו.
אפילו זוגיות ללא יראה, לא חיבה אמיתית. זו גם חיבה עצמית בתוכה מיהו למעלה חובב את אותה למכשיר שלו, ואם מקבל תענוג מהצד השני, דבר מושלמת, ואם לא, יחפש תענוגות במקומות אחרים.
הדרך הבטוחה לאהבה אמיתית עוברת דרך התבוננות והכרות נעימה, להמשיך להכיר את אותה אשת החלומות, את כל המועמדים שלכם, את אותו הבורא, לצפות בגדלותם, באינסופיות שאליהם, ולרצות לדבוק בתוכם בכלל דקה.
אנו בפיטר פן יודעים לזכור ולשאול את אותן עצמינו, עד אי אלו אנו בפיטר פן באמת רוצים את את אותה מיהו שאולי אנחנו טוענים שאנחנו אוהבים? או אולי בערך כמה אנו בפיטר פן חוששים לגרום לפגיעה בהם? 9 בני האדם כראוי להשקיע למען ללמוד להבחין בכל זאת באמת?
נקרא הכי קצרצר ומתומצת שיכלתי לספרא בנושא בעיה כה הכולל ועמוק :)
שנזכה לאהוב באמת!