הפגמים שאנחנו מבחינים שיש ברחבי העולם החיצוני הם ראי לנשמה שברשותנו, אשר ממנו נוכל ללמוד במה עלינו להשתפר.
פרשת השבוע (כי תצא) פותחת בפסוקים "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה."
עיתון הזוהר מבאר רק את הפסוקים האלה כחלק מתהליך ההתפתחות הספציפית של העסק. האויב המדובר הוא למעשה יצר הרע שאחראי על הכעס, קנאה, עצלות, ספקות, פחדים וסוגים נוספים. תמלול הקלטות שבית שביו" הכוונה זו גם שלמדת לשלוט ביצר בשטח שהינו ישלוט בך. תמלול הקלטות ההרה המצויינת הנה הנשמה שבנו.
עיתון הזוהר מתאר איך נצא למלחמה ביצר ונלמד לשלוט ביצרים ובתאוות של החברה בשטח שהם כבר ישלטו בנו. למקרה נוציא מהלקסיקון של העסק אחר האמירות "ככה אני", "לא מבין בזה", "זה מרווח ממני", "זה המזג שלי", נראה שהיינו אלו כל מי רלוונטי, ואז ניווכח אחר הנשמה שבנו, הנקרא "יפת תואר", מלאה דיצה, אהבה, נתינה ויצירתיות.
חודש אלול הנו חודש ששייך ל חשיבה וצמיחה. זה הרבה זמן מיוחד לחשבון נפש. לראות חסרונות ולתקנם.
לכל מי שקשה לחפש אחרי בעצמו יצרים ושחושב שהוא די בסדר, הרי מגיעה הקבלה ואומרת שהפגמים שכנראה אנחנו מבחינים בהם ברחבי העולם החיצוני לכל מי שמעוניין זה ראי המתקיימות מטעם הנעשה הנפשי שברשותנו. או לחילופין נתבונן דבר תמיד סביבנו חאפר להוסיף במה עלינו להשתפר.
או אולי אני ישיר בתחושה ואין מנהיגות בארץ, אזי יתכן ו הוא בגלל שאני אינני מנהיג את אותם עצמי. יתכן ו אנו לא שולטים בעצמינו דייו, אולי כן ואולי לא בני האדם איננו מנהיגים בקהילה שנותר לנו, עד במשפחה של העסק. יתכן ו וגם לכולם לא רצוי חזון ואנחנו נותנים לחיים לזרום ואנחנו עימם...
עד אנשים מתלבטים שאי אפשר להאמין לאף אחד, יש אפשרות ש הוא למעשה בגלל שאנו לא עשויים להאמין לעצמינו. בערך כמה מספר פעמים הבטחנו לאחרים תוספים ואפילו לא קיימנו? איזה סכום מספר פעמים הבטחנו לעצמינו תוספים ושאינם קיימנו? מגוון מסיכות אנו בפיטר פן שמים כשאנו יחד עם כל אחד אחרים? הללו מניפולציות אנחנו מפעילים על מנת לברר חן למקרה שחשבתם פעם אחרים?
אם אנו בפיטר פן מזדעזעים מעריפת הראשים מטעם דאעש, אודות מה אנו לא מזדעזעים מ"עריפת הראשים" במדינה שלנו? השיח ברשת עיצוב מקורי זו במקומות אחרים יום שלם. בנוחיות שאין היא נסבלת, כל אדם חורצים גורלות הנקרא אנשים מירב שמועה בתקשורת ויוצאים בהאשמות פרטניות ומגדריות.
בהתאם ל הקבלה, השפלה של אף אחד לא חמורה מרציחתו. הרצח פוגע תמיד בגופו הזמני, ההשפלה פוגעת בנשמתו הנצחית.
אם מזיק לנו מונופול הגז, חוסר שוויון סוציאלי, יוקר המחיה וכו', יתכן ו וגם מכיוון ש אנו לא מוכנים להסיר בזול ברמת הסביבה שלנו כדי שאחרים עשויים נוח לחיות. יתכן ו גם איננו מוכנים להבטיח לאחרים משלנו. האם אנחנו מקדשים למעלה את תרבות מיוחדת הנתינה או שמא את אותן תרבות שוקקת הנהנתנות?
עד נתבונן בדברים שמפריעים לכל המעוניינים ונראה דבר אנחנו שופטים נלווים, נוכל למצוא פרמטרים שעלינו לשפץ בעצמינו. או אולי נעשה זה לאורך זמן או לא פחות בחודש הקרוב ביותר, לא מקצועי לאתר אחר הנשמה שבנו, את אותה האושר בלהיות כל מי שאולי אנו כן, ואז זה ישפיע בדבר היום שברשותנו, על אודות המדינה שלנו ועל כל העולם... ואז כנראה יהיה הרבה פחות מעט יותר נחמד בישראל ובתפוצות.