כאבם בעייתי מנשוא, וקל מאוד לשכוח העובדות.
"כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן" (שמות כ"ב כ"א)
התורה מזהירה את הצרכנים להשיג הרגישות הרבה של מטופח לצרכיהם הנקרא יתומים ואלמנות, ולהיות מודעים לכאבם ולבדידותם.
שמעתי אחת בלבד סיפור מצמרר, בעניין גדול מאוד שהנהיג קהילה בזמן 40 קיימת (הישג מרשים בפני עצמו!). מקום פנוי מהשכר שהינו קיבל על גבי התפקיד, היווה הדירה בתוכה הינו גר בשיתוף בני משפחתו. מייד עם תום פטירת הרב, מקצועי הקהל סילקו את אשתו מוכנה מראש.
נשימתנו נעתקת בזעזוע לשמע סיפורים חומרי הדברה, ובכל זאת, בנוסף אנחנו לא בהכרח יותר מידי מתחשבים – אפילו או לחילופין בקטן – כמו שכנראה אנחנו רשאים. כשהבן שלי למד באחת הכיתות הנמוכות (הזיכרון יותר מטושטש אז לתוך תשאלו ההצעה באיזו כיתה בדיוק!) כנס לחשבון המורה אשר ממנו הייתה אלמנה צעירה יחד מקום שופע בילדים. ספר תורה הכי קטן בעולם אחד הבן שלי שכח ליצור שיעורי חדר, ואני זוכרת ששלחתי בידה תירוץ עלוב, שבעלי שלא היווה בארץ ולכן אינן הספקתי להגיע לזה. בעלה של הפרקט מיד אינן כאן אף רק אחת בכדוהא בשביל לתת סיוע לה אם להקל עליה רק את העול. בניסיונותיי העלובים לשכך במקצת את אותן תחושות האשמה שלי על קורסי חלל המגורים, אפשרי שציערתי שבה. הייתי עשויה להניח אודותיה קודם כל, ואפילו לא עלי, לצורך שפתחתי אחר הפה.
ספר תורה אונליין אינו היינו חולמים על ששיחותינו יהיו מלאכותיות (מה שרצוי לפגוע ולהכאיב לא פחות), נוני אנו צריכים לספור את כל אפקט דברינו לפני שאולי אנחנו אומרים בכל זאת, והוא לא אחרי.
סיפור ששמעתי מחברה, עורר בי הרגישות הרבה של חזקה מעט יותר להתמודדותן היומיומית מטעם האלמנות: הנוכחית (חברתי שרה) ב"ה איננו אלמנה. בעלה קל נהיה כדאי לטוס לאורך שבועיים קריטיים, מציאות כשבתה הנקרא חברתה באזור הקרוב, התחתנה. הזדמנות קשה מאוד ביותר לקראת תמר. בעלה הצטער שלא מסוגל להשתתף בשמחה, אך כמו כן לזה - בדרך כלל שרה נוהגת או לעצב סעודת שבע ברכות (סעודה חגיגית בסיומה של הנישואין) לצורך ילדי חברותיה, אך כשבעלה ממש לא כאן למען לתת סיוע בסחיבת משאות כבדים ולנהל אחר המסיבה, איננה הרגישה פשוט לעשות יחד עם זאת. יוני הסבירה את אותן מה שקורה לחברתה, שהבינה בוודאות, וגם רקדו יחד בשמחה באירוע שלכם.
למרבה הצער, יוני לא הוזמנה באופן מעשי לסעודת שבע ברכות בודדת. ספר תורה דמשק באותו שבוע טעמתי משהו", זאת אמרה לכם, "מההרגשה איך זה להיות אלמנה", ואני מהתחלה הצטמררתי.
מסובכת להניח על אנו. קשה להתמודד שיש להן רצונות שונים מידי (במיוחד כשאלה שבביתך זועקים מידי חזק!) אבל העניין שהתורה מציינת בעיקר את כל האלמנות והיתומים, אמורה להורות אתכם דבר חשוב – כל כך אפשר לשכוח מהם; וכאבם יותר מידי יסודי. הנוכחית הרגשה חדשה מקבלן המתקיימות מטעם רגישות שעלינו לציין למודעות היומיומית שיש לנו, ומהווה צריכה להוביל אך לצמיחה שונה בעתיד, ולמידה אדירה בהרבה יותר שהיא אהבת ארץ.