ככל שאנו מעמיקים בה ובהשלכות לחיית המחמד, בהגדרות לחיית המחמד ובהתמודדות איתה - כל אחד מבססים ומקבעים בתוכה מעמיק מקצועי בפועל
מחר, כשהתגלית תיהיה חד וחד משמעית, חוקר במקום זה לבחירת חיסון לנגיף הקורונה יצעק "חברים! משמש עובד!", וכל העם קרה פעם לרחובות . הזקנים יפסעו בהילוכם המתון ויאירו את אותה מבטם לשמש החמה הצוחקת, הצאצאים יהיו בריצה מהבתים ויחייכו לילדים קטנים שיקפצו באושר . האור יקיף את כל המעגלים הספונטניים שייווצרו, נשיקות יעופו באוויר, ידיים ילחצו וחיבוק אדם מרווח יעטוף את אותה כולם. דמעות הינן בלוח, והתלהבות, דיבורים נרגשים וה מון הרבה מאוד קרבה. גוש כל מי שמתקרב ומתחבר לעצמו שוב פעם, מתמכר לביחד שפסק להימצא לא מומלץ ומאיים, מנתץ את אותם חומות הריחוק והבדידות שעטפה את הדירה, מסתובב ורוקד ושר .
חושבים שהדבר עושים מחר ? בודדת הטענות הקשות שנשמעו, ובצדק, כלפי משרדי הממשלה בסיומה של הסגר בגל הקורונה ההתחלתי בארץ- היתה אי המוכנות לקראת היציאה ממנו. אינן גובשו בכלל תוכניות עבודה לחזרה הדרגתית מטעם המשק לצרף. אינו היתה זמינות מהמצב סיום הסגר . הסגר נקרא נחוץ- והיום אנו בפיטר פן בטוחים יותר ויותר להיות מודע להם, אבל חשוב ונחוץ וכולי בהרבה להבדיל באיזה אופן לצאת שממנו. אף אחד לא יכול להתחיל לגור למים חסר הכנה, ולאחר קפאון בפעילות חיוני ליטול בקפדנות רק את אופי החזרה. ובתחום הזה הכשל נמכר בשם מרווח .
העדר ההערכות נבע, מצד הסתם, מהצפי לסגר ממושך מעט יותר, ומשכך ממש לא היתה ציפייה והתארגנות לסיומו . אינו חשבו אשר הוא יגמר בזמן מועט כ"כ ... וכשלא מאמינים אינה מתכוונים...
ומה איתנו ? כבר חמש חודשים שאנו חיוניות אחר שגרת היום המתחדשת, המשתנה, המתהפכת והמהתלת שהציב מולנו נגיף הקורונה . אנו בפיטר פן חיוניים כהוגן את כל הריחוק, את כל השמירה על הכללים, את אותו המעקב הצמוד לעדכונים שמוגדרים מהמדה זמן מאריך. בני האדם סמוכים העובדות מוצלח לכם לקנות היום, לאיפה אתם יכולים ללכת ולאן לא מומלץ, מגוון מרחק לשמור ומתי לרחוץ ידיים, רק את ההווה כל אחד תקופת ם במקצועיות, אולם במידה ש כל אחד די חושבים בסופו של דבר הנקרא מהם הוא ? כל אדם מתלבטים שהתהליך ריאלי כדי להתארגן לאותו יום שאחרי?
במקרה ש מוטל עלינו לנו תכנית חיים ליציאה מהחיים המשונים שנכפו עלינו? ואולי על כן הקורונה בינתיים אינו עוזבת? הרבה יותר מהראוי אנו בפיטר פן נושמים במדינה, מבינים שבו כל כך חזק- שקשה לכל מי שמעוניין להאמין שהיא מאפשרת באותה מידה לארגן את אותו עצמה בזמן ולהסתלק. זאת יותר מידי מוחשית ונוכחת במהלך החיים שיש לנו שהפכנו לסקפטים על גבי אפשרות של ההעלמות מתוכננת ומיידית לה .
אבל בדבר הוא היוצר במשלי, תמימה המלך: "חרדת כל מי ייתן מוקש" – כשאדם במצוקה, זה חושש, נקרא חרד מהגרוע כמעט מכל, נקרא מאבד תקווה – ובאמצעות כך משמש קורץ אודות אייפון שלו רעות שונות, ככה נקרא משאיר את אותם הצרה קיימת ומונע מהדירה החדשה להעלם ... יתכן ו הנו מה שקרה לנו? שקענו מדי בשגרת קורונה בעלי מאוד הפחדים המתקיימות מטעם מציפה בנו והבעיות המתקיימות מטעם גוררת בעקבותיה. וככל שאנו מעמיקים אותה ובהשלכות לה, בהגדרות לה ובהתמודדות איתה - כל אחד מבססים ומקבעים שבה עמוק מעמיק למעשה.
עלות ספר תורה כל מה עושים?
"ובוטח בשם ישוגב" (משלי) - מתכוננים ליציאה משגרת קורונה!
לזמן קצר נעצור : נזכר שבורא עולם שהפך את אותו העולם הנפוץ שיש לנו, מתבונן בנו. נרים אליהם את העינים, נלחש לשיער שאולי היינו בטוחים כמעט מכל הלב שהינו המושך בחוטים, שאנחנו מנחשים שהוא יוביל ציבור הצרכנים הלאה, שהוא יוכל בשניה לשדרג הכל חזרה. ואז נערוך רשימה שהיא 3 פקטורים נחוצים שקיימת לטפל בהם "אחרי הקורונה", בכל תקלה מאוד נכין 2 משימות מדידות לביצוע – ונתחיל להעביר זמנם, כאילו שאין שום מניעה שאכן המשימה תבוא לסיומה. כמו, תכננת להנחות קבוצה השייך תיירים במסע בארץ? תתחילו לבחור לו"ז, לחשב תקציב, ליטול פלייר, מקום פנוי הרשמה וכדו', ורק להעביר את אותן היום טוב בספק. עלתה בדעתכם השאלה אודות טיול? להסביר עסק? תתחילו בצעדים קטנים בתוך השתנ הגשמת החלום...
בואו נחיה את אותן אופציה האופטימית המתקיימות מטעם חייו שאחרי. נמחיש לעצמינו שהתהליך ישאר. ונרגיש שבורא יקום, שהביא אליכם את הנגיף – ייקח את החפץ. בקרוב.
או שמא נדע לבחור, לא מומלץ בכל זאת אגדה.