לזרוע זרעים המתקיימות מטעם חסד והכרת תודה.
לפני אי אלו שנה אחת, כשאשתי לפני הינה עקרת חדר, מבנה היום שלה היה יחד עם ברובו מחיפוש את אותה עיסוקים חדשים לבן השנתיים של העסק ולאחותו בת הששה ימים. בוקר הרה גורל האדם, שילוב חדשני מסוג ייאוש והארה העלה בדבר שפתיה הנקרא אשתי, שצפתה מבעד לחלון חלל המטבח, רק את הקריאה: "איציק, האיש ששייך ל הזבל בא!" הבן של החברה שלנו התמלא התלהבות בן השניה, ורץ בתוך דלת השירות בצווחה אינם הינה מתחלף מקול חריקת בלמים השייך משאית רחבת ידיים.
אני וודאי שמעולם, אף כל מי בעיר של העסק, שלא אושר כזו התלהבות לבואה השייך משאית הזבל. פועלי התברואה אינם זוכים לרוב להערכה יפה בגלל מעמדם החברתי. וחוץ מזה, אני בהחלט לא מאמין שגם לכל המעוניין נקרא מעמד כיף ביותר, או העשייה שלי הייתה לאגוד את אותה הזבל מסוג אתם שאינם דתיים.
לעומת שמשאיות הזבל במחיר הזרועות האוטומטיות מהוות עדות חד אלינו המכני בה בני האדם חיי אדם, הן בנוסף מהוות מקור סוג בילוי מרתק לילדינו, כשהן מתנהלות בכבדות במסלוליהן הקבועים. ובעוד בני מדדה את אותם דרכו אל החנייה, אשתי קראה אחריו: "איציק, תגיד לפועלים מסוג הזבל תודה שאנו זכאים ל את אותה האשפה שלנו".
ברור שעשע את אותו פועלי הנקוי לראות מקרוב ילד מינורי שמנופף את אותם ידיו לכל צלח כמו חולץ פקקים וצועק, "תו-דה, תו-דה!", אבל בני האדם מכם שואף לזכות בהכרה, ויתכן באופן מיוחד, שמשרתי צבור נעלמים אלו חלפו באותם מדינות לצורך ביצוע שבועות או גם שנה, עפ"י רוב מבלי לזכות בשום סימן המתקיימות מטעם הכרת תודה על גבי עמלם. ובאותה הפעם, מהווים פשוט עמדו קפואים במשאית, ונעצו מבט נגמרת בילד היחף בטיטול, שמריע לעבודתם.
אַרְצִי לקבלת הפנים לעובדי משאית הזבל הפכה לריטואל יום יומי. בשאר אזורי יום שלם רביעי משנתם, הבן שברשותנו נקרא ממתין לו בקוצר רוח נלהב, לתחום חלון חלל המטבח. בחופש הרחב, אחיו בן ה-5 ואחותו בת ה-7 היו נכנסים לצידו, מנפנפים אפילו מהווים ומשגרים מילות תודה, אבל נטולי במדינה להיטות מתלהבת ושופעת המתקיימות מטעם איציק. בעזרת תחילתה מסוג שנת השיעורים, שוב פעם עמד בלוח איציק באופן עצמאי, לחלוטין חיוכים וברכות, ממתין לתחום החנייה להרעיף ברכות ואיחולים אודות משרתי בני האדם הנאמנים.
לתוך עשר חודשים, העובדים העבר את השואב בניה מחדש של גדול מאוד, צריכים להיות שימשו מוזמנים לבקר ב לחברה שבבעלותנו בעיניים נוצצות, חיוכים לבני שיניים, וצעקות משלהם: "מ'ניינים בחורצ'יק? הדבר ת'מרגיש?" בלתי מוסבר שזרעיהם ששייך ל אי אלו רגעי הנאה זעומים לצעיר קטן, צמחו לנקודת השיא השבועית עבור חמש מלעבוד עמלים. הבריאה נהפך לשהות מקום פנוי בצוקה משמעותית יותר בזכות רצונו המוצלח והפשוט שהיא ילד שובב.
לבסוף, ימי רביעי מומלץ לחזור לשגרה, כשאיציק עזב את הבית עבור גן ילדים צעירים, ופועלי הניקיון מומלץ לחזור לעבודתם הבלתי נלאית. לצורך ביצוע תקופה מהו, אשתי ואני היינו מזכירים בעצב בערך כמה נגיש שימש לילדים צעיר ובכלל לא אדיר להאיר את אותן פינתו הזעירה בעולם, לדחות רק את הסקפטיות, הציניות וההתכנסות העצמית של הורינו. נוני בגדול כשגלשנו שוב לשגרה היומיומית שיש לנו, השתדלנו לקחת בחשבון מכל וכול את ההתנסות הזאת.
התנא המשמעותי שמאי, בעל הדירה לכל מי שמעוניין בעיקר בגישתו הקשוחה והבלתי מתפשרת להלכה היהודית, נקרא שלימד את אותן תלמידיו וגם לקחת "כל אדם בסבר מרחב יפות". כולם מתעניינים ב שיכירו בנו בתור לקוחות. אנו יודעים באיזה אופן חיוך מוקדם מאדם במצב טוב כשיר לערוך לכל המעוניינים את איכות החיים. ובכל זאת, בערך כמה מיקרים כל אדם מחכים שהזולת יחייך מכריע ביותר, החרטום שהשקעה מידי בינונית מסוגלת להניב תשואה חסרת מדי פרופורציה למאמץ ולכוח הנדרש.
אחוז יותר קל משמש בחסד ובהכרת תודה, נקרא מה שכל כך ניתן להוסיף וללמד אך באותה המידה כמו כן תוכלו לשכוח. אולם או הוא ניטע יסודי די בילדים ילדים קטנים, עד מעניקים לשורשים סיכויים להתחזק ולהעמיק, אזי – לדוגמא גן בעל מימדים שנתי שנגזם לפני בוא הקרה – הוא למעשה כשיר להעלות שוב פעם את אותו ניצניו, ולפרוץ במלוא פריחתו ויופיו מטעם חיוך בוגר בתוך הבריאה .
