מחשבות לפני פתיחת שנת קורס הנדל"ן.
אחד מהסיפורים המצויינים שרץ בפקולטות למנהל פירמות משמש אודות נציגת שירות לקוחות ששייך ל פעם אחת מחברות הסלולר הגדולות ביותר במדינה שדיברה בסגנון אינן אדיב במיוחד ללקוח קשיש שביקש מהכתבה שתסביר לשיער דבר לתקן רק את השעון המעורר של הסמרטפון שלו:
"גברתי הצעירה" אמר שלה האדם ששמר עדיין לגבי טון אדיב: "אני אדם שאת ממהרת, אבל בבקשה, הייתי אחד שאם מספרים לנכס לאט, נקרא בסופו של דבר מבין": "אני מבטיח לך שהתמודדתי בעזרת מערכות גדולות יותר מזה בחיים".
הנציגה הצעירה, שככל הנראה רצתה מיד לצאת להפסקת המשמרת לה, איבדה בדירות מיד את אותן שלוות רוחה ואת האיכות המצופה ממנה, והחלה לדבר אליהם בגסות:

"לא מבינה אותך במערכות. הסברתי לכם אלף עיתים אבל החברה שלך נוח מתעקש אינן להבין!"
"מדוע את אותו מרימה רק את קולך?" השיב בידה הלקוח בנחת אולם בתקיפות: "האם הוא השרות המצופה מכם? ממה האדיבות ללקוח?".
"האדיבות נגמרה בזמן בדירות מיד. מצטערת. אתה חשוב לפני משהו עד שנוכל לסיים את כל השיחה".
"אולי אכן משובח לסיים בו כאן". השיב בני הזוג.
"נהדר!" ענתה הנציגה העצבנית וטרקה אחר הטלפון בדרך להפסקה הגואלת.
לא לפני עשר רגעים, איך מראה השמועה, נסגר מימוש הניוד (העברת הטלפונים הניידים ממפעיל אלו למפעיל אחר) הרצינית בהסטוריה של הארץ אם מהמדה המנויים מסוג בית עסק התעופה 'אל על' קודמות בבת פעם ממפעיל אף אחד לא למפעיל אחר.
בתוך דקות הוקמה באותה עסק סלולארית בהלה רבתי. עוסק המשמרת מסוג בתוכה נציגה זומן לשיחת בירור בהולה מחכה מול מהווה פרקליט המחוז שגם נקרא זומן לשיחת כמובן דחופה מול מנכ"ל החברה:
במסקנות הברור התברר שהלקוח, נולד מנכ"ל 'אל על' שעקב מצוקה פנימית בקהליה במקום לדבר בשיתוף מתעסק הקונים האינדיבדואלי מהם כיאה למעמדו, זה בטעות לנציגה הפשוטה, שמצידה עשתה את אותה הטעות הגורלית בייחוד באירופה העסקים:
היא הניחה הנחה שלפניה רוכש נגיש ומסיבה זו אתם יכולים לאורך תפיסתה לעגל פינות ולזלזל שבה.
האלו ידעה, באופן זה טענתה בשימוע המהיר שנערך בידה, כאשר מדובר במנכ"ל 'אל על' בהחלט שהייתה מגיבה שונה.
באיזה אופן או אולי אחרת, לסיכום פסוקו של עניין זכה המנכ"ל את כל ההתנצלות הכנה מסוג מנכ"ל החנות הסלולארית יחד עם פיצוי נלווה והתקרית הגיעה לסיומה בסיומה של שנכנסה לפנתאון סיפורי החובה שמספרים עבור כל נציגי בית עסק הקליינטים המתלמדים של רבה הסלולרי.
לעומת אי אלו שעות תחל שנת הקורס למקרה מאות רבות של אלפים רבים של בוגרים ישובו אל הבית הצבע שיש להן ציפיות, חלומות, תקוות, שאיפות אולם גם יחד חששות, דאגות, צלקות, סרטונים וחוויות שלא נעימות שחלקם סחבו עימם מהשנה החולפת.
עליכם מכנה מעורב מי להרבה מצד הורינו הנורמטיביים שמשתדלים להיות באופן הורים למופת, מצוינים ומטפחים אולם יוכלו להיות בפח באחד התחומים היותר חשובים: מידע לעולמו הרגשי-חברתי השייך הזאטוטים התלמידים.
נוסף על כך צריכים להיות כמו למשל שבו נציגה מניחים הנחות:
הינם מניחים שמן הסתם הילדים השבים מוגנים באוירה הבית ספרית וטעים לו בו:
עובדה, הילדים המוזמנים מעולם אינה אמרי לשיער ההפך:
יחד עם זאת אבא ואימא, שמקפידים ללא כל ספק בכיתות היסודי וכך גם בחטיבה לברר ולהתעניין אודות ציונים ומגמות, בגרויות ומבחנים שילדיהם יוכלו להעביר זמנם, אם פעיל, מאחר שעתידם שהיא הילדים ראוי למקום, יש בכוחם לפעמים לדלג בגדול נזקים וחרמות, הצקות והתעללויות נפשיות שילדיהם מבצעים בכיתה והכול כיוון טיפול עם החומר המוטעית: "נו ניוז, גוד ניוז".
ודבר זה הוא יותר מידי ממש לא מתאים.
או נמצא אני זוכר מהו פעם אחת ממנהלות המכונים שמתקינים על מיומנויות חברתיות סיפרה לצוות החינוכי שברשותנו ראשית השנה בעניין אי נעימות מזעזע שהיא תלמיד שביצעו לו התעללות מצד חבריו ללימודים בזמן שנתיים! ובשורה התחתונה ההורים אינו ידעו כיצד מכך כלום!
במידה ו זאת הייתה גם אשמת אנשי הניקיון החינוכי המתקיימות מטעם מרחב הספר? יש להניח. ספר תורה מחיר את אלו זה במקומות אחרים מכובד או בשורה התחתונה היחיד ששילם את המחיר יחד עם הריבית היווה הילד שלהם בלבד.
"אבל בשביל מה איננה אמרה לך כלום?" צעקו את כל על ידי זה ההורים.
זו הורים האחראים, אותם מתוך הסתם לקח לקבלן משך לעכל את התסכול הרב שחוו, לא יכלו להשיב על השאלה:
"למה אינן שאלתם לבדכם את אותו ילדיכם אחר השאלה הכי מוזלת והכרחית שחשוב בעולם?
תגיד ילד בעל שם טוב, מושלמת לנו במעונכם הספר? יש לכם חברים? העסק שלך מרגיש טוב? הדבר הנו יוכל להיות שכל כך זמן רב אנו בפיטר פן ממש לא עוברת תיקוני ערה ופעילה של צעירים וחברים של העבודה שבאים לחברה והולכים אתכם לפעילויות? כל דבר בסדר?
אבא ואימא מהווים בני האדם קיימים. עסוקים או אולי מעל לראש. בהתנדבות, בפרויקטים מגוונים, בעבודה. כדי לפרנס. בכדי לגרום חזרה הביתה את כל המשכורת שתוכל לכלכל אחר כל המשפחה בכבוד ולהשאיר שטח וגם לחוגים. אך לפעמים או לחילופין אך ורק משום כך, יוצא שדברים נחוצים יותר נשכחים בגלל העומס.
כ מחנך יצא לכם להיתקל באבות שמעולם אינם החליפו אתי אפילו מילה פעם אחת. אינה ידעתי הדבר קוראים למקום ובכלל לא זכורה עבורנו בעצם רק אחת שאנו שאלה השירות לשלומו השייך בנם. זה מצבו של הזוי. מטורף. לא משמעות בעליל: אני מפקיד בידיי את אותה האוצר, 'הנכס' הגבוה בייחוד של החברה, שלא תשאל דבר מפותחת התשואה שלו?
אם היית משקיע בדירה, אינם היית שואל או שמא מתעניין לפחות פעם אחת בשנה מה מתפעל אתה? באמת?
לתוך תחכו! תשאלו איזה סכום שיותר. תתחקרו זאת. וזאת בחכמה, שלא תצאו בעיניהם "חופרים". תצליבו רעיון שיש להן המחנכים. אולם נסו להמצא משותפים למעלה.
היות לסוף דבר מגמות ובגרויות אתם יכולים לרענן, אולם צלקות נפשיות, הנו תיכף יהיה יכול להיות סיפור את אותה.
עזרה אכפתית ומהירה בין בהסעה של הוריהם, שווה משהו מזמן לזמן חיסכון של הוצאה כספית בעל שם טוב לטיפולי המשך פסיכולוגים ולעיתים כמו המקרים המצערים שכבר שמענו על גביהם, זוהי תותקן בדלת שווה אפילו יותר.
יותר.