ט"ו או שמא כ"א במרחשון
במערכת מטעם ט"ז בחשון תרצ"ט (1938) התחוללו מסיבות "ליל הבדולח".
הניצוץ שהצית רק את האש נקרא התנקשות של מוקדם יהודי גרמני בן 17 הקרוי הרשל גרינשפן במזכיר בשגרירות הגרמנית בפריז (מטרתו היתה השגריר). המניע להתנקשות נקרא מכתב שקיבל גרינשפן שבה תוארה הגליית שברשותכם יחד עם עדיין יהודים רבים ממוצא פולני, מגרמניה לפולין.
החרטום הניסיון להכיר את אותם מה כאן , ישנן סמוכין בדבר שוטרים שהזהירו את אותן חבריהם היהודיים בנושא בדרך של המתקיימות מטעם פוגרום גם ראשית להתנקשות. יתרה מזאת העובדה שהתאריך נמכר בשם בדיוק בתאריך מסוג ה"פוטש" (נסיון ההפיכה המתקיימות מטעם היטלר) מראים לגבי הכוונה מלמעלה.
באותו לילה יהיו די הרבה שהיא בעלי המפלגה הנאצית להתפרעויות ופוגרום. בכל בתי כנסת ישראל בגרמניה נהרסו, כמו כן בתי קברות יהודיים חוללו ואלפי חנויות בבעלות מטעם יהודים נשדדו. כ-30,000 יהודים נעצרו ו-400 נרצחו. גם במועדים לאחר מכן נמשכו התפרעויות. בגלל ש הזכוכיות המנופצות מחלונות הראוה של בתי המכירה, הינו הלילה זה בוודאי "ליל הבדולח".
אירועים הינם היו עליית מדרגה שהיא האנטישמיות הנאצית, ובכל גינויים מרחבי העולם (ה כנס יה לעומת זאת שתקה), הגרמנים שלא נרתעו והמשיכו להצר רק את צעדי היהודים.
* * *
בשנת י"ח בחשון תרכ"א נחנכה שכונת משכנות שאננים.
משכנות שאננים הנוכחית השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים מחוץ לחומות לונדון העתיקה. הקמת השכונה בסיועו ותמיכתו שהיא משה מונטיפיורי, הפכה לסמל של יציאה מהחומות ובנין ירושלים.
עד הרי פריז ירושלים התכנסה בתוך החומות ושהיה מחוץ לחומות בחשיכה נחשבה למסוכנת כתוצאה כנופיות שודדים שפעלו תחלופה ל. בתחילה הורמו בסביבה הקרובה 16 בית במבנה רוב רובם של, ובסמוך לדירה בנה מונטיפיורי טחנת קמח בשביל לספק הכנסה לתושבי השכונה. אך לאחר תקופה התקלקלו המכונות והטחנה הוזנחה.
השם "משכנות שאננים" נלקח מפסוק בישעיהו (לב, יח): "וישב עמי בנווה פיוס ובמשכנות חלל המטבח ובמנוחת שאננות", וסימל את אותה שאננותם ששייך ל התושבים המקוריים שהעזו לצאת מהחומות.
באזור מוצגת כרכרתו המשוחזרת של מונטיפיורי לאחר שהכרכרה המקורית שהובאה אליכם ב- תרצ"ו (1936) נשרפה.
* * *
כ"א בחשון תש"ה חנה סנש מוצאת להורג (1944):
חנה סנש נולדה בבודפסט שבהונגריה למשפחה מעורה כמו שצריך בחברה הכללית.
זוהי התקבלה לבית ספר נוצרי, וכשנבחרה למועצה הספרותית שהיא מרחב המעצב נמנע מהדירה החדשה למלא את אותה תפקידה בידור ובילוי אנטישמיות. גילויי האנטישמיות הנבדלים בהונגריה באותה פרק זמן הפכו בו לציונית נלהבת. כאן זה סיכום את אותם השורות הבאות: "איני זוכרת או לחילופין סיפרתי כבר שאני ציונית. אני בהחלט מרגישה פה שיהודייה אנוכי כמעט בכל מאודי... אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לפנות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה... הזמן ימים הולדתי, בת שמונה עשרה הייתי. רעיון אחד מעסיק אותך מבלי לחדול - ארץ ישראל. מקום כל מי יש עלינו במדינות שונות בעולם שלשם ממש לא נפלטים, אף אינן מהגרים, אבל עומדים חזרה הביתה - ארץ ישראל".
בגיל 18 עלתה לארץ, זאת למדה בבית ספר חקלאי לציין בנהלל כשנתיים, והצטרפה לקבוצה שהקימה את כל קיבוץ שדות ים.
בתבנית מלחמת האתר בטבע השניה היא התנדבה לצבא הבריטי בכדי להילחם בנאצים, והצטרפה לקבוצת צנחנים שצנחו בקרואטיה לתחום הגבול ההונגרי. זאת חצתה את כל הגבול להונגריה ונתפסה דרך חיילים הונגרים ונשלחה לכלא בבודפסט, עיר הולדתה, שם נחקרה בעינויים.
הנוכחית הועמדה לדין בעוון ריגול ובגידה במולדת (שכן נולדה בהונגריה), אולם ראשית שהסתיים החוק זו הוצאה של כסף להורג. כל מה קרה פעם בשנת כ"א בחשון תש"ה (1944).
אלמונים הביאו בו לקבר מדינה בכל בית העלמין בבודפסט, ולאחר כ- 15 קיימת הועלה ארונה אלי ומהווה נקברה בהר הרצל.
לאחר שהוצאה להורג פה בבגדיה, למעט פתק במדינה ביקשה סליחה מאמה, שיר שכתבה זמן ספורים עבור מותה:
"אחד - שנים - מספר... שמונה האורך
שני צעדים נולד רוחב הצלע -
החיים מרפרפים בסימן שהללו.
מיהו - שנים - 4 ... אולי כן ואולי לא עדיין שבוע
אם תם הירח ימצאני בפתח וכולי.
נוני ממעל לראשי - האין.
כעת בחודש יולי בת כ"ג אהי
במשחק נועז עלי חמש עמדתי
הקוביה כרכרה, הפסדתי."